אירוניה מילולית מתרחשת כאשר דבריו של הדובר אינם מתיישבים עם כוונת הדובר. הערכות יתר ואנדרסטייטסט הן דוגמאות לאירוניה מילולית.

למד מהטובים ביותר
עם יותר מ -100 שיעורים, תוכלו להשיג מיומנויות חדשות ולנצל את הפוטנציאל שלכם. גורדון רמזיבישול אני אנני ליבוביץצילום אהרון סורקיןתסריטאות אנה ווינטוריצירתיות ומנהיגות deadmau5הפקת מוסיקה אלקטרונית בובי בראוןתפצה הנס צימרניקוד קולנוע ניל גיימןאמנות סיפור הסיפורים דניאל נגראנופּוֹקֶר אהרון פרנקליןמנגל סטייל טקסס ערפילי קופלנדבלט טכני תומאס קלרטכניקות בישול I: ירקות, פסטות וביציםלהתחילקפיצה לחלק
- 6 סוגי אירוניה בספרות ובקולנוע
- מהי אירוניה מילולית?
- אירוניה מילולית מול סרקזם: מה ההבדל?
- אירוניה מילולית לעומת אירוניה סוקרטית: מה ההבדל?
- 3 דוגמאות לאירוניה מילולית בספרות
- רוצה ללמוד עוד על כתיבה?
ג'יימס מלמד אותך כיצד ליצור דמויות, לכתוב דיאלוג ולשמור על הקוראים להפוך את הדף.
למד עוד
אירוניה מילולית היא אחד משישה סוגים של אירוניה שיכולים להחדיר סרט או יצירה ספרותית בהומור ולהאיר אור על סתירות הקיום האנושי.
6 סוגי אירוניה בספרות ובקולנוע
אירוניה היא מכשיר ספרותי המופיע בשש צורות שונות ביצירות אמנות סיפוריות.
- אירוניה קלאסית : מונח זה מתאר אירוניה כפי ששימשה אותה בקומדיה היוונית העתיקה - כדי להדגיש מצבים שבהם נראה כי דבר אחד הוא המקרה כאשר, למעשה, ההפך הוא הנכון.
- אירוניה קוסמית : אירוניה קוסמית מדגישה אי התאמות בין העולם המוחלט, התיאורטי, לבין המציאות הארצית והמבוססת של חיי היומיום.
- אירוניה רומנטית : סוג זה של אירוניה מתייחס לחוסר התאמה בין עבודתו של אמן ליחסו של האמן ליצירה זו.
- אירוניה דרמטית : בסיפורי אירוניה דרמטית כוללת אי התאמה בין מה שדמות יודעת לבין מה שקהל יודע. למשל, בטרגדיה היוונית של אדיפוס הקהל יודע שהאוהבים ג'וקסטה ואדיפוס הם אם ובנו, אך הדמויות אינן מבינות שהרומנטיקה שלהן היא גילוי עריות.
- אירוניה מצבית : סוג זה של אירוניה כרוך בחוסר התאמה בין הכוונה לתוצאות. סיפורו הקצר המפורסם של או הנרי מתנת הקסמים מדגים אירוניה מצבית כששני מאהבים עניים מסכלים בשוגג את ניסיונו של השני לתת מתנה מכל הלב.
- אירוניה מילולית : אירוניה מילולית כוללת אי התאמה בין המשמעות המיועדת של הדובר לבין המשמעות המילולית של דבריהם.
מהי אירוניה מילולית?
הגדרת האירוניה המילולית היא אמירה בה דברי הדובר אינם מתיישבים עם כוונת הדובר. הדובר אומר דבר אחד, אבל הם באמת מתכוונים לדבר אחר, וכתוצאה מכך מתנגש אירוני בין משמעותם המיועדת לבין מילותיהם המילוליות. ניתן לסווג את רוב סוגי האירוניה המילולית כאמירת יתר או לשון המעטה.
אירוניה מילולית מול סרקזם: מה ההבדל?
קל לשלב אירוניה מילולית בסרקזם, אך השניים לא לגמרי שווים. סרקזם הוא סוג שוחק יותר של חוסר כנות מכוון. למשל, אם מישהו מריר בגלוי אך מכריז, 'אני כל כך שמח בשבילך', דבריהם באים ממקום של כוונה ברורה וסרקסטית. אירוניה מילולית יכולה להיות סרקסטית, אך היא בדרך כלל שפירה יותר. כשמוסיקאי שמנגן קטע מוסיקלי שאפתני מכנה זאת מנגינה, הם כנראה לא מנסים להחליק; במקום זאת, הם משתמשים במונח שגוי טכנית כדי לדבר על הקומפוזיציה בצורה מזדמנת או הומוריסטית, ומדגישים את מורכבותה באמצעות אירוניה.
אירוניה מילולית לעומת אירוניה סוקרטית: מה ההבדל?
אירוניה סוקרטית מתייחסת לטכניקת חקירה בה השתמש המורה והפילוסוף היווני הקדום סוקרטס. כפי שתועד על ידי אפלטון, סוקרטס היה מעוות את הבורות בנושא ושואל שאלות לכאורה תמימות - אך למעשה מובילות - כדי לשלוף מידע שכבר ידע. אירוניה סוקראטית שונה מאירוניה מילולית משום שהיא כרוכה בהונאה מכוונת. לעומת זאת אירוניה מילולית אינה משמעת כנות או הונאה.
מאסטרקלס
מוצע עבורך
שיעורים מקוונים שמועברים על ידי גדולי המוחות בעולם. הרחב את הידע שלך בקטגוריות אלה.
ג'יימס פטרסון
מלמדת כתיבה
למידע נוסף אהרון סורקיןמלמדת תסריטאות
למידע נוסף שונדה ריימסמלמדת כתיבה לטלוויזיה
איך מתחילים אוטוביוגרפיהלמידע נוסף דייוויד מאמט
מלמד כתיבה דרמטית
למד עוד3 דוגמאות לאירוניה מילולית בספרות
תחשוב כמו מקצוען
ג'יימס מלמד אותך כיצד ליצור דמויות, לכתוב דיאלוג ולשמור על הקוראים להפוך את הדף.
צפייה בכיתהאנו יכולים לצפות בשימוש העשיר באירוניה מילולית בקולנוע, בתיאטרון ובאמנויות דרמטיות אחרות. כל אחד מהסרטים הללו מכיל מספר עצום של דוגמאות אירוניות מילוליות:
- יוליוס קיסר מאת ויליאם שייקספיר (1599) : בסצינה מפורסמת אחת של מחזה שייקספיר זה, מארק אנטוני מציין כי 'ברוטוס הוא איש מכובד' למרות שידע היטב כי ניתן לקשור את דמותו הראשית של הסיפור ברוטוס ישירות לרצח קיסר. דבריו אינם משקפים את רגשותיו האמיתיים.
- הצעה צנועה מאת ג'ונתן סוויפט (1729) : כל המאמר של סוויפט בנוי סביב אירוניה מילולית, ומציג באופן סאטירי את הקניבליזם כשיטה סבירה להפוך את הילדים למשפחות עניות לטובת הציבור. כמובן, כוונתו האמיתית היא לבקר את סוגי ההנדסה החברתית שמשפילים את הומניזציה של העניים והמעמד העובד.
- גאווה ודעה קדומה מאת ג'יין אוסטין (1813) : כאשר מר דארסי רואה לראשונה את אליזבת בנט, הוא אומר, היא נסבלת אבל לא נאה מספיק כדי לפתות אותי. זה אירוני כי ההפך בסופו של דבר נכון.